Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 48b
מַתְנִי' לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּהּ, וְאִם יָשַׁב — טָהוֹר, וְלֹא יַעֲבוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְאִם עָבַר — טָמֵא. הָיְתָה גּוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ — טָהוֹר.
Traduction
MISHNA: With regard to an ashera, one may not sit in its shade, but if one sat in its shade he remains ritually pure. And one may not pass beneath it, and if one passed beneath it he is ritually impure. If the tree was robbing the public, i.e., if its branches extended over public property, and one passed beneath it, he remains pure.
Rachi non traduit
מתני' לא ישב בצילה. האי צל לאו תחת נוף האילן הוא דאם כן לא מתני ליה ואם ישב טהור דהא קתני סיפא לא יעבור תחתיה ואם עבר טמא אלא מן האילן והלאה הלכך לאו אהל הוא שכשהחמה במזרח או במערב יש לכל אדם צל ארוך וכשהחמה עומדת באמצע הרקיע אין לכל דבר צל אלא תחתיו:
תחתיה. נוף האילן שהאהיל עליו האילן:
ואם עבר טמא. כדמפרש בגמרא:
היתה גוזלת את הרבים. שהיה נופה נוטה לרשות הרבים:
ועבר תחתיה טהור. דהך טומאה דרבנן היא וקרא דמייתינן בגמרא אסמכתא בעלמא היא והכי נמי אמרי' בפ' ר' ישמעאל (לקמן עבודה זרה נב:) דהך טומאה דרבנן היא והיכא דגוזלת את הרבים לא גזור רבנן:
Tossefoth non traduit
לא ישב בצילה. ולא דמי לצלו של היכל (פסחים דף כו.) דהתם היכל לתוכו עשוי אבל אשרה עשויה לצל א''נ חומרא דעבודת כוכבים שאני:
גְּמָ' לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּהּ. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְצֵל צִילָּהּ.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches: One may not sit in its shade. The Gemara asks: Isn’t this obvious? He is directly benefiting from an object of idol worship. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: It is necessary only with regard to the shade of its shade. The shade that extends as far as the height of the tree is considered its shade. The less significant shade, that which extends further that the tree’s height, is referred to as the shade of its shade. The mishna is teaching that even this secondary shade is forbidden.
Rachi non traduit
גמ' פשיטא. דלא ישב בצילה דהא קא מיתהני מעבודת כוכבים:
לצל צילה. שחרית וערבית שצל ארוך לכל דבר מאד וכל זמן שלא עברה מדת אורך הצל את מדת גובה קומת האילן הצל עב וחשוך מכאן ואילך הצל דק וקלוש והיא צל צלו ואצטריך לאשמועינן דאפילו בצל צילה לא ישב:
מִכְּלָל דִּבְצֵל קוֹמָתָהּ, אִם יָשַׁב — טָמֵא? לֹא, דַּאֲפִילּוּ לְצֵל קוֹמָתָהּ נָמֵי, אִם יָשַׁב — טָהוֹר, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דַּאֲפִילּוּ לְצֵל צִילָּהּ לֹא יֵשֵׁב.
Traduction
The Gemara comments: By inference, with regard to the shade of its height, its primary shade, if one sat there he is impure. The Gemara rejects this inference: No, this inference is not correct, as even with regard to the shade of its height, if one sat there he remains pure. And this is what the mishna is teaching us: That even with regard to the shade of its shade, one may not sit in it.
Rachi non traduit
מכלל דבצל קומתה אם ישב טמא. בתמיהה. והלא אינו מן האילן הוא ולא תחת נופו:
לא בצל קומתה נמי אם ישב טהור. ובלבד שלא ישב ממש תחתיה ומשום רישא נקט צל צילה דקתני לא ישב לכתחלה ואשמעינן דאפילו בצל צילה לא ישב אבל סיפא ישב טהור אפילו אצל קומתה קאי:
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא, וְאִם יָשַׁב טָהוֹר. פְּשִׁיטָא? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְצֵל קוֹמָתָהּ. מִכְּלָל דִּלְצֵל צִילָּהּ אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה יֵשֵׁב? לָא, הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דַּאֲפִילּוּ לְצֵל קוֹמָתָהּ אִם יָשַׁב — טָהוֹר.
Traduction
There are those who teach this discussion with regard to the latter clause of that part of the mishna, which states: But if one sat in its shade he remains ritually pure. The Gemara asks: Isn’t this obvious? Why should he be rendered impure? Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: It is necessary only with regard to the direct shade of its height. Even in this case, he remains pure. The Gemara comments: By inference, with regard to the shade of its shade, one may even sit there ab initio. The Gemara answers: No, this inference is not correct. Rather, this is what the mishna is teaching us: That even with regard to the shade of its height, if one sat there he remains pure.
Rachi non traduit
מכלל דבצל צילה לכתחלה ישב. בתמיהה. כיון דאוקמת מתני' אצל קומתה ורישא נמי דקתני לא ישב בצל קומתה מכלל דבצל צילה לכתחלה ישב והא קא מיתהני:
אם ישב טהור. ובלבד שלא יהא תחתיה דהא קתני לקמן דאי עבר טמא וכ''ש ישב:
וְלֹא יַעֲבוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְאִם עָבַר — טָמֵא. מַאי טַעְמָא? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
§ The mishna teaches: And one may not pass beneath an ashera, and if one passed beneath it he is ritually impure. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers: Because it is impossible that there is no remnant of an idolatrous offering underneath the tree.
Rachi non traduit
א''א דליכא תקרובת עבודת כוכבים. ונמצא האילן מאהיל על התקרובת ועליו:
מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתִקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְּאֹהֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים'' — מָה מֵת מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אַף תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.
Traduction
The Gemara asks: Whose opinion is this? It is the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that an idolatrous offering transmits impurity in a tent, i.e., to that which is under the same roof? It is derived from that which is stated: ''And they joined themselves unto Ba’al-Peor, and ate the offerings to the dead'' (Psalms 106:28). It is derived from here that just as a corpse transmits impurity in a tent, so too, an idolatrous offering transmits impurity in a tent.
הָיְתָה גּוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ — טָהוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עָבַר אוֹ עוֹבֵר? רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה אָמַר: עוֹבֵר, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִם עָבַר.
Traduction
§ The mishna teaches: If the tree was robbing the public and one passed beneath it he remains pure. A dilemma was raised before the Sages: Does the mishna mean that if one passed under the tree he remains pure, but that it is prohibited to pass beneath it ab initio? Or does the mishna mean that one may pass beneath it ab initio? Rabbi Yitzḥak ben Elazar says in the name of Ḥizkiyya: One may pass ab initio. And Rabbi Yoḥanan says: The mishna means that if one passed he remains pure, but it is prohibited to pass ab initio.
Rachi non traduit
עבר. דאי עבר דיעבד או עובר לכתחלה:
וְלָא פְּלִיגִי, הָא דְּאִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, הָא דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא.
Traduction
The Gemara explains: And they do not disagree. This opinion, that one may not pass beneath an ashera, is referring to a case where there is another way to get to his destination. That opinion, that it is permitted to pass beneath it ab initio, is referring to a case where there is no other way.
אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּעֵיהּ: כִּי מָטֵית לְהָתָם ''אַרְהֵיטְנִי''. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, לְמָה לִי ''אַרְהֵיטְנִי''? מִישְׁרָא שְׁרֵי! וְאִי דְּאִיכָּא דִּירְכָּא אַחְרִינָא, כִּי אָמַר ''אַרְהֵיטְנִי'' מִי שְׁרֵי?
Traduction
The Gemara relates: Rav Sheshet, who was blind, was being guided by his attendant toward his city, and there was an ashera shadowing the path. Rav Sheshet said to his attendant: When you arrive at the ashera, have me run past it quickly. The Gemara asks: What were the circumstances? If there was no other way to get to his destination, why did Rav Sheshet request: Have me run past it? In such circumstances, it is permitted to walk normally underneath an ashera. And if there was another way to get to his destination, when Rav Sheshet said: Have me run past it, was it then permitted for him to do so? He still passed under the ashera.
Rachi non traduit
כי מטית התם. רב ששת סגי נהורא הוה וזה מושכו והיתה בעירו אשרה גוזלת את הרבים א''ל כי מטית התם:
ארהיטני. משכני במרוצה:
Tossefoth non traduit
אי דאיכא דירכא אחרינא. פי' קצר כזה דאי בעינן למימר אפי' ארוך יותר אם כן אין לדבר סוף:
לְעוֹלָם, דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, וְאָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.
Traduction
The Gemara answers: Actually, it was a case where there was no other way to get to his destination. And although it was permitted for Rav Sheshet to walk normally underneath the ashera, Rav Sheshet wanted to run past it because an important person is different. An important person should try to pass under the ashera as quickly as possible, lest others misunderstand the circumstances and learn from him that it is permitted for one to walk underneath an ashera even when there is another way for him to reach his destination.
מַתְנִי' זוֹרְעִין תַּחְתֶּיהָ יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְהַחֲזֵירִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבִיָּה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן וְהֹוָה לָהֶן לְזֶבֶל.
Traduction
MISHNA: One may plant vegetables underneath an ashera during the rainy season, as the vegetables do not benefit from its shade; on the contrary, the tree’s foliage prevents the vegetables from being properly irrigated by the rain. But one may not plant vegetables under an ashera during the summer, as the shade benefits them. And lettuce may not be planted there at all, neither in the summer nor in the rainy season, because shade is always beneficial to lettuce. Rabbi Yosei says: One may not plant vegetables under an ashera even during the rainy season, because the tree’s foliage [shehaneviyya] falls upon them and serves as fertilizer for them.
Rachi non traduit
מתני' זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים. שהאילן גם הוא קשה להן שמעכב החמה מלבא:
אבל לא בימות החמה. שהצל יפה להן:
וחזירין. לטוג''א בלע''ז:
לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. שהצל יפה לחזרת לעולם:
שהנבייה. עליו נושרין בימות הגשמים מן האילן:
גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם — אָסוּר, וְרַבָּנַן אָמְרִי: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם — מוּתָּר?
Traduction
GEMARA: The mishna records a dispute between Rabbi Yosei and the Rabbis with regard to planting underneath an ashera in the rainy season when vegetables are fertilized by the tree’s forbidden fallen foliage. As the plant is also fertilized by the permitted nutrients of the ground, the plant’s growth is caused by both prohibited and permitted sources. Therefore, the Gemara asks: Is this to say that Rabbi Yosei holds that when both this and that cause it, i.e., when both permitted and forbidden items contribute to a result, the result is forbidden, and he therefore holds that it is prohibited to plant underneath an ashera in the rainy season; and the Rabbis say that when both this and that cause a result, the result is permitted?
Rachi non traduit
גמ' זה וזה. נבייה דאיסור וקרקע עולם דהיתר גורמין לירקות שיגדלו:
Tossefoth non traduit
ורבנן סברי זה וזה גורם מותר. פי' רבינו שמואל ומ''מ אסרי רבנן ירקות בימות החמה דלא דמי דהכא עם זבל נבייה המהנה לגדל ולהחליף זבל הקרקע נמי שהוא של היתר מהני לגדל ולהחליף אבל לגורם דצל חיישינן שכולו אסור שאותה הנאה שהצל עושה להגין מן החמה אין הקרקע עושה וליכא נמי צל אחר דהיתר גורם עמו להגין מן החמה נמצאת כל הנאת הצל לאיסור ודמי שפיר לפרה שנתפטמה בכרשיני היתר ושל עבודת כוכבים ביחד ששניהם הועילו לפטם הפרה ונקרא זה וזה גורם:
הָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הִיא נַעֲשָׂה זֶבֶל, וְנֶאֱמַר: ''לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם''.
Traduction
Didn’t we hear that they stated the opposite rulings? As we learned in a mishna (43b): Rabbi Yosei says: When one encounters an idol, he should grind the idol and throw the dust to the wind or cast it into the sea. The Rabbis said to him: What is the good of that? That also gives a Jew benefit from the idol, as it becomes fertilizer for his crops, and deriving any kind of benefit is prohibited, as it is written: ''And nothing of the proscribed items shall cleave to your hand'' (Deuteronomy 13:18).
Rachi non traduit
שוחק וזורה לרוח. ולא חייש לזבל:
קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי!
Traduction
The contradiction between the statement of the Rabbis in that mishna and the statement of the Rabbis in the mishna here is difficult, and the contradiction between the statement of Rabbi Yosei in that mishna and the statement of Rabbi Yosei here is difficult.
בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי לָא קַשְׁיָא: הָתָם, דְּקָאָזֵיל לְאִיבּוּד — מַתִּיר, הָכָא, דְּלָא קָאָזֵיל לְאִיבּוּד — אָסוּר.
Traduction
The Gemara explains: Granted, the contradiction between one statement of Rabbi Yosei and the other statement of Rabbi Yosei is not difficult. It may be resolved as follows: There, in the earlier mishna, since the ground-up idol is dispersed and is going to be completely lost, Rabbi Yosei permits deriving benefit from the fertilizer. By contrast, in the mishna here, where the fallen leaves are not going to be lost so quickly, as they fall together on top of the vegetables and provide direct benefit as fertilizer, deriving benefit from them is prohibited.
Rachi non traduit
התם קאזיל לאיבוד. לאבדה הוא מתכוין וכבר בטלה עבודת כוכבים ולא גרעא מעבודת כוכבים שנשתברה מאליה הלכך ליכא זה וזה גורם שהרי אין כאן איסור כל כך דאפילו רבנן לא אסרי אלא משום גזירה דלמא מגבה ליה כו' כדאוקימנא בריש פירקין (עבודה זרה דף מב.):
הכא לא אזיל לאיבוד. שהרי דרכה בכך ואין עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה הלכך איסור הנאה הוא זה וזה גורם אסור:
Tossefoth non traduit
התם דקאזיל לאיבוד. פי' בקונטרס דלאבדה מתכוין וכבר בטלה והוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה וקשה בה טובא דלמ''ד (לעיל עבודה זרה מא:) עבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה תקשי ואפילו למאן דשרי נמי הא אין מבטל ישראל עבודת כוכבים של עובד כוכבים ועוד דבשל ישראל נמי איירי ר' יוסי מדמייתי ראיה (לעיל עבודה זרה דף מד.) מעגל וממפלצת שהיא של ישראל ועבודת כוכבים של ישראל אינה בטלה עולמית לכן נראה לפרש דקאזיל לאיבוד דלא שכיח שיבא לזיבול בזריי' לרוח שאין נופל כ''כ ביחד ומ''מ אפילו לכי האי גוונא חיישי רבנן:
אֶלָּא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן קַשְׁיָא, אֵיפוֹךְ.
Traduction
But the contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis is difficult. Therefore, the Gemara concludes: Reverse the attribution of the statements, so that the mishna teaches that it is the Rabbis who deem it prohibited to plant under an ashera in the rainy season, while Rabbi Yosei deems it permitted.
Rachi non traduit
איפוך. כולה מתני' ולא תשני דרבי יוסי אדרבי יוסי כדשנית:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא תֵּיפוֹךְ, דְּרַבִּי יוֹסֵי כִּדְשַׁנִּין, דְּרַבָּנַן כִּדְאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: מָה שֶׁמַּשְׁבִּיחַ בָּעוֹר — פּוֹגֵם בַּבָּשָׂר.
Traduction
And if you wish, say instead: Do not reverse the statements. The contradiction between the statements of Rabbi Yosei can be resolved as we answered before. The contradiction between the statements of the Rabbis can be resolved in accordance with that which Rav Mari, son of Rav Kahana, says about an animal offering that became disqualified for sacrifice. The halakha is that this animal is sold and the proceeds are dedicated to the Temple treasury. One may not skin the hide of the animal whole even though this would make the hide more valuable than if it were cut up into pieces. Rav Mari, son of Rav Kahana, explains that this is because the value that is enhanced with regard to the hide is offset by the damage caused to the flesh. The process of skinning the hide devalues the animal’s flesh; therefore, there is no overall monetary gain for the Temple treasury.
Rachi non traduit
כדשנין. מעיקרא ולעולם זה וזה גורם אסור ס''ל:
דרבנן. אדרבנן לא קשיא אינהו נמי זה וזה גורם אסור סבירא להו כדאמרינן אף היא נעשית זבל והכא היינו טעמא דשרו דליכא גורם איסור כלל דמה שמשביח אילן את הירקות בעליו פוגם בצל:
ודרב מרי. [בתמורה] (דף כד.) גבי אין מרגילין בפסולי מוקדשים להפשיט דרך הרגלים כעין מפוח של נפחים בעלי מומין שנפדו ושחטן לצרכו ואע''פ שהעור נמכר ביוקר אסור להרגיל לפי שבזיון קדשים הוא שמקלקל הבשר קשיא לן התם אמאי הא פסידא דהקדש הוא דאי הוה שרית ליה להרגיל ולמכור העור ביוקר הוה טפי פריק להו מעיקרא ושני רב מרי ליכא פסידא דמה שמשביח בדמי העור פוגם בדמי הבשר:
ערלה לא נאסר אלא הפירי הלכך אגוז איסור הנאה דקא מתהני מיניה שחוזר ונעשה אילן:
הָכָא נָמֵי, מָה שֶׁמַּשְׁבִּיחַ בַּנְּבִיָּה, פּוֹגֵם בַּצֵּל.
Traduction
Here too, the value that is enhanced with regard to the planted vegetables by the foliage of the tree is offset by the damage caused by its shade. Therefore, since there is no overall benefit gained from the ashera, the Rabbis deem it permitted to plant underneath it in the winter.
וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר? וְהָתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל עָרְלָה, וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב — מוּתָּר.
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yosei hold that when both this and that cause it, i.e., when both permitted and forbidden items contribute to a result, the result is forbidden? But isn’t it taught in a mishna (Orla 1:9) that Rabbi Yosei says: One may plant the branch of an orla tree, i.e., a tree during the first three years after its planting, despite the prohibition against eating or deriving benefit from its fruit; but one may not plant an orla nut, because it is a fruit. And Rav Yehuda says that Rav says: Rabbi Yosei concedes that if one planted an orla nut, or sank the shoot of an orla tree into the ground, or grafted an orla tree, deriving benefit from that which grows as a result is permitted. This is apparently because the growth is caused by both a forbidden cause, the orla nut, and a permitted cause, the ground’s nutrients.
Rachi non traduit
יחור. נוף:
שאם נטע. האגוז של ערלה מותר. אלמא כי גדל האילן וטוען פירות הוו להו הנך פירות בגרמא דאגוז דאיסור וקרקע דהיתר וקתני מותר:
Tossefoth non traduit
נוטעין יחור של ערלה. וקמ''ל דלא גזרינן יחור אטו אגוז דבייחור לא שייך ביה ערלה:
ואין נוטעין אגוז של ערלה. צ''ל דבאיסור נטיעת אגוז לכתחלה נמי לא פליגי רבנן דאי פליגי ושרו אם כן לדידהו אמאי ערלה בשריפה ינטעו אותם ויהיה היוצא מהם זה וזה גורם ודוחק לומר דאיירי התם באין ראוין ליטע אלא ודאי בדיעבד פליגי ובא ר' יוסי לאשמעינן שאם נטעוהו אף בדיעבד כל הגדל ממנו אסור וכדמפרש טעמא מפני שהוא פרי דמשמע שבא להשמיענו היכא דנטע אגוז של ערלה דאפילו דיעבד אסורים הפירות והא דנקט אין נוטעין איידי דתני רישא נוטעין תנא סיפא אין נוטעין:
וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי
Traduction
The Gemara adds: And that which Rav Yehuda says that Rav says is also taught in a baraita: Rabbi Yosei concedes
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source